החלטה בתיק רע"א 49234-02-12

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט ז' סלאח) מיום 18.1.12 בתיק רע"צ 36004-01-12 (" פסק הדין"). בפסק הדין נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשם ההוצאה לפועל בעכו (כבוד הרשם א' אוחיון) מיום 8.12.11 בתיק הוצל"פ 08-99331-11-7 אשר דחה את בקשת המבקש להפחית את התשלום החודשי בתיק האיחוד מסכום של 500 ש"ח לסכום של 200 ש"ח  (" החלטת הרשם").

עיינתי בבקשה ובנימוקיה והחלטתי לדחות אותה.

סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 (" החוק") מורה כי החלטות של רשם הוצאה לפועל ממין החלטת הרשם ניתנות לערעור בפני בית משפט שלום אם ניתנה על ידו רשות לכך, וסעיף 80(ב2) קובע כי " פסק דין של בית משפט שלום... בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי".

הנימוק הראשון שבעטיו יש לדחות את הבקשה הוא שהמבקש איחר את המועד להגיש את בקשתו. בתקנות ההוצאה לפועל תש"מ-1979 (" התקנות") אין  הוראה בנוגע למועד שבו יש להגיש את בקשת הרשות לערער ולכן מכוח תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 יש להיזקק לתקנות אלה, אשר תקנה 399 שלהן קובעת כי " נקבעה בחיקוק הוראת דבר בקשת רשות לערער על החלטה ולא נקבע במפורש המועד להגשת הבקשה, תוגש הבקשה בתוך שלושים יום מיום שניתנה ההחלטה".  

פסק הדין ניתן ביום 18.1.12 ובקשת הרשות לערער הוגשה לבית משפט זה ביום 27.2.12 ומכאן שהבקשה הוגשה באיחור, ודי בכך כדי לדחותה. מעבר לדרוש אציין שאף אם פסק הדין התקבל אצל המבקש במועד אחר מזה שבו הוא ניתן, על המבקש הנטל להראות את המועד בו נמסר לו פסק הדין (ע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ (טרם פורסם, 8.7.10)) ובאין התייחסות בבקשה למועד המצאת פסק הדין למבקש יש למנות את התקופה מיום שניתן.

מעבר לדרוש אציין כי גם לעצם העניין לא מצאתי דופי בפסק דינו של בית המשפט קמא.

מפסק הדין עולה כי כנגד המבקש קיימים כחמישה עשר תיקי הוצאה לפועל והיקף החובות בהם הוא כ-400,000 ש"ח. על יסוד נתונים אלה קבע בית המשפט קמא כי גם אם נכונות טענותיו של המבקש ביחס ליכולתו הכלכלית, סכום ההחזר החודשי שנקבע, היינו 500 ש"ח, הוא בגדר הסביר וחלופתו של המבקש היא בקשה לפשיטת רגל. על אף כל טענותיו של המבקש אין דופי במסקנתו של בית המשפט קמא ואין מקום להרשות את הערעור, מה גם שהטענות מוסבות כולן על גילו של המבקש, מצבו הכלכלי והרפואי ונסיבות אלה אינן מצביעות על עניין עקרוני שיש להרשות ערעור בגינו, כנדרש על פי ההלכה בעניין זה (ד' בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמ' 118 (מהדורה שביעית - 2011)).

הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: